בנאת ואח' נ' "בסט" רהיט בע"מ

פסק דין

תביעה על סך 12,000 ₪ שמהותה פיצוי התובעים על ידי הנתבעת בגין הספקת סלון ושולחן פגומים. סכום העסקה הינו 10,000 ₪.

לאחר ששמעתי את התובעת, ומשלא הובאה ראיה לסתור על ידי הנתבעת, התרשמתי שעובדתית אכן סופקו לתובעים סלון ושולחן פגומים. הדברים אמורים אף בסלון החליפי שסופק לתובעים לאחר הפגמים שנתגלו בסלון המקורי שסופק.

עם זאת, לא התרשמתי שבמקרה זה הסעד הראוי הינו פיצויים. לא הוכח בפניי כל נזק שנגרם לתובעים עקב הליקויים במוצרים שסופקו, מלבד עוגמת נפש מסויימת שאף לשיטת התובעים אינה מגיעה למעלה מ-2000 ₪. למעשה, במעטה של סעד פיצויים מבקשים התובעים להשיב להם את הסכום ששילמו עבור העסקה.

הנה כי כן, למעשה הסעד המרכזי שמבוקש הינו השבה. דא עקא שסעד של השבה יש מקום ליתן אך לאחר ביטול החוזה. בענייננו, מעולם לא נקטו התובעים בכל פעולה שמהותה ביטול החוזה לנוכח הפרתו (בדמות ליקויים במוצרים עבורם שילמו). אמנם בית המשפט מוסמך לבטל את החוזה במסגרת הדיון בתביעה, או אז תיסלל הדרך לסעד של השבה, אך לנוכח הזמן הרב שחלף מאז קבלת המוצרים, במהלכם התובעים הפיקו מהם תועלת, גם אם מופחתת משציפו, סבורני כי זהו אינו המקרה להכריז על ביטול החוזה.

בנסיבות העניין, סברתי כי הסעד הנכון הינו אכיפת החוזה, בדרך של מתן צו להחלפת המוצרים הפגומים. העדפתי סעד זה על פני מתן הוראה לתיקון המוצרים, כיוון שנוכחתי מדברי התובעת כי דרך זו מוצתה על ידה ללא הועיל.

אשר על כן, הריני מורה לנתבעת כי תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לידיה, תחליף את הסלון והשולחן שסיפקה לתובעים בסלון ובשולחן זהים בערכם ובתפקודם, ואם אין כאלה אז בסלון ובשולחן דומים ככל הניתן בערך ובתפקוד.

בנסיבות העניין, משתוצאת פסק הדין הינה החלפת רהיטים משומשים ברהיטים חדשים, הרי שסבורני שתועלת שולית זו לתובעים שקולה בקירוב לצירוף של פיצויי עוגמת הנפש והוצאות המשפט להם היו זכאים התובעים, ועל כן לא מצאתי לנכון להורות על זיכויים בסעד כספי כלשהו, בנוסף לסעד שנפסק כאמור.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: